הפלטפורמות מקדמות סרטונים שאנשים נשארים בהם. ככה הן עובדות: סרטון שאנשים צופים בו עד הסוף, חוזרים אליו, משתפים אותו, מקבל עוד חשיפה. סרטון שאנשים גוללים ממנו אחרי שתי שניות נעלם.
אז השאלה האמיתית היא לא איך מקבלים צפיות. השאלה היא איך גורמים לאנשים להישאר. והתשובה נמצאת, במידה רבה, בהבנה של איך המוח שלנו מתנהג כשאנחנו צופים במשהו.
לולאות פתוחות: המוח לא אוהב דברים לא גמורים
יש תופעה שהפסיכולוגית בלומה זייגרניק תיארה כבר ב-1927. היא שמה לב שמלצרים במסעדה זוכרים היטב הזמנות שעוד לא שולמו, ושוכחים אותן כמעט מיד אחרי התשלום. במחקרים שלה היא מצאה שאנשים נוטים לזכור טוב יותר משימות שנקטעו באמצע ממשימות שהושלמו. לתופעה הזאת קוראים אפקט זייגרניק.
המחקר הזה לא קשור ישירות לסרטונים, וגם לא כל מחקר מאוחר יותר הצליח לשחזר אותו במלואו. אבל הרעיון שמאחוריו מוכר לכל מי שאי פעם נשאר ער "רק עוד פרק אחד": משהו לא גמור מושך אותנו לחזור אליו.
בסרטון, זה נראה ככה: שואלים שאלה בהתחלה, ועונים עליה רק בסוף. "יש טעות אחת שעולה לרוב בעלי העסקים אלפי שקלים, ואני אגלה לכם אותה בסוף." הצופה רוצה לדעת מה הטעות. הוא נשאר.
חשוב: הלולאה חייבת להיסגר. אם הבטחתם תשובה, תנו אותה, ותנו אותה טובה. אחרת זה קליקבייט, והצופה לא יחזור.
שינוי ויזואלי: לתת לעין סיבה להישאר
כשהתמונה על המסך לא משתנה דקה שלמה, העין מתחילה לשוטט. ומשם קצרה הדרך לאגודל שגולל. לכן כדאי לשנות משהו במסך כל כמה שניות. לא צריך אפקטים מסובכים:
- חיתוך לזווית אחרת, או זום קטן פנימה.
- טקסט שקופץ על המסך עם מילת מפתח.
- תמונה, צילום מסך או מוצר שמופיע באמצע.
- מעבר ממקום למקום.
כל שינוי כזה הוא סימן קטן לעין: משהו חדש קורה, כדאי להמשיך להסתכל.
ערך מוקדם: לא לבזבז את השניות הראשונות
הרבה סרטונים מתחילים בהקדמה ארוכה. "היי, מה שלומכם, אני פייגי, ואני מלמדת שיווק כבר שבע שנים, והיום אני רוצה לדבר איתכם על משהו ממש חשוב…" עד שהגעתם לנקודה, חצי מהצופים כבר הלכו.
הצופה צריך לקבל משהו בעל ערך מוקדם, כדי שיבין שכדאי לו להישאר. תתחילו בנקודה הכי חזקה, ובסוף, אם צריך, תציגו את עצמכם.
"האלגוריתם מחליט הכל, זה עניין של מזל"
אני מבינה למה זה מרגיש ככה, במיוחד כשסרטון אחד מצליח מאוד והבא אחריו בכלל לא. אבל האלגוריתם לא מחליט בלי סיבה. הוא מודד את ההתנהגות של הצופים: כמה זמן הם נשארו, אם צפו שוב, אם שמרו, שיתפו, הגיבו. ואת ההתנהגות הזאת, אתם כן יכולים לעצב.
יש מזל, ברור. לא כל סרטון טוב יצליח. אבל סרטונים שבנויים נכון מצליחים לאורך זמן הרבה יותר מסרטונים שלא.
לקרוא את גרף השימור
ברוב הפלטפורמות יש גרף שמראה כמה מהצופים עדיין צופים בכל רגע בסרטון. בשם המקצועי זה Retention, שימור. וזה אחד הכלים הכי שימושיים שיש ליוצר תוכן, כי הוא מראה בדיוק איפה אנשים עוזבים.
- ירידה חדה בשניות הראשונות – ההוק לא עבד. הצופים לא קיבלו סיבה להישאר.
- ירידה הדרגתית לאורך כל הסרטון – הסרטון ארוך מדי, או שחסר בו שינוי וקצב.
- ירידה חדה באמצע – משהו ספציפי בנקודה הזאת שבר את הקשב. הסבר ארוך מדי, קטע משעמם, מסר שלא קשור.
- עלייה פתאומית – אנשים חזרו לצפות שוב בקטע מסוים. זה אומר שהקטע הזה היה מעניין במיוחד. כדאי לעשות עוד ממנו.
הצופה צריך לצאת עם משהו
בסוף, מה שגורם לאנשים לחזור אליכם ולא רק לצפות פעם אחת, זה התחושה שהם יצאו עם משהו. טיפ שאפשר ליישם, הבנה חדשה, צחוק, תחושה שמישהו מבין אותם. תשאלו את עצמכם אחרי כל סרטון: מה הצופה לוקח מכאן? אם התשובה היא "שום דבר מיוחד", כנראה שצריך לחזור לתסריט.
קצב: לא מהיר מדי, לא איטי מדי
הרבה אנשים, אחרי שהם שומעים שצריך "לתפוס את הקשב", מתחילים לדבר מהר מאוד, לחתוך כל חצי שנייה, ולדחוס כמה שיותר מידע לכמה שפחות זמן. התוצאה היא סרטון מתיש, שקשה לעקוב אחריו. הצופה לא נוטש כי השתעמם, אלא כי הוא לא מצליח להבין.
הקצב הנכון הוא כזה שבו כל משפט נותן משהו, אבל יש לצופה רגע לעכל. תחשבו על שיחה טובה עם חברה: היא לא מדברת לאט ומשעמם, אבל היא גם לא יורה מילים בלי הפסקה. היא משנה את הקצב, מדגישה את מה שחשוב, ונותנת לכם רגע לחשוב.
הדבר שהכי מחזיק צופים: להרגיש שמדברים אליהם
אפשר לדבר על כל הטכניקות, לולאות פתוחות, שינויים ויזואליים, גרפים. אבל יש דבר אחד שחזק מכולם: הצופה מרגיש שהסרטון נעשה בשבילו. שמישהו מבין בדיוק את הבעיה שלו, משתמש במילים שהוא היה משתמש בהן, ומדבר על המצב שהוא נמצא בו עכשיו.
וזה מחזיר אותנו להיכרות עם הלקוח. סרטון שנכתב לאמא לשניים שמרגישה עייפה ולא בנוח בגוף שלה, יחזיק את האמא הזאת עד הסוף. סרטון שנכתב ל"כל מי שרוצה להיות בכושר" יחזיק אף אחד במיוחד. ככל שאתם מכירים טוב יותר את הקהל שלכם, ככה הסרטונים שלכם מחזיקים יותר.
תרגיל קטן לשבוע הקרוב: תבחרו סרטון אחד שלכם שכבר עלה, ותפתחו את גרף השימור שלו. תמצאו את הנקודה שבה הכי הרבה אנשים עזבו, ותצפו שוב בשניות שלפניה. מה קרה שם? הסבר ארוך? הפסקה? שינוי נושא? ברגע שמזהים את זה בסרטון אחד, מתחילים לשים לב לזה בכל הסרטונים הבאים.
בעלי עסקים חושבים לפעמים שאם הסרטון טוב, אנשים פשוט יצפו בו. אבל מה שקובע זה מה שקורה בשניות הראשונות, והאם הצופה מבין מהר למה כדאי לו להישאר.
מי שרוצה קודם להבין את הבסיס, כאן הסברתי למה תוכן טוב מוכר. ובעלי עסקים שרוצים לבנות תוכן שמביא לקוחות, ולא רק לייקים, מוזמנים להכיר את קורס שיווק באמצעות תוכן לבעלי עסקים.
המסקנה
סרטון שמחזיק צופים עד הסוף לא נוצר במקרה, הוא מתוכנן. הוק שעוצר, ערך מוקדם, שינוי שמחזיק את העין, ולולאה שנסגרת בסוף. ואחרי שמעלים, לא מנחשים, מסתכלים בגרף ולומדים.
בקורס שיווק באמצעות תוכן לבעלי עסקים קטנים יש פרק על פסיכולוגיית צפייה, עם דוגמאות לסרטונים ולגרפים, ואיך להשתמש בנתונים כדי לשפר כל סרטון. ומי שרוצה להבין לעומק איך אנשים מקבלים החלטות, יכול להמשיך לקורס פסיכולוגיה צרכנית.
ואם בא לכם להעמיק, יש באתר עוד מאמרים על תוכן ושיווק, ויש גם קורסים לבעלי עסקים קטנים שמלמדים את כל זה צעד אחרי צעד.
עוד מאמרים שיכולים לעניין אתכם:
