רוב הסרטונים של עסקים קטנים שלא עובדים, לא נכשלו בצילום. הם לא נכשלו בעריכה, בתאורה או בסאונד. הם נכשלו עוד קודם, ברגע שבו מישהו לחץ "הקלטה" בלי לדעת בדיוק מה הוא הולך להגיד.
ואז מה קורה? מתחילים, מתבלבלים, חוזרים על עצמנו, מאריכים, נזכרים באמצע במשהו חשוב, ובסוף יוצא סרטון של שתי דקות שאפשר היה להגיד בשלושים שניות. או שבכלל מוותרים אחרי הטייק העשירי.
הפתרון הוא תסריט. ולפני שאתם נבהלים, לא מדובר בתסריט הוליוודי. מדובר בשלד פשוט, שלוקח עשר דקות לכתוב.
המבנה הבסיסי: הוק, ערך, קריאה לפעולה
הוק – 1 עד 3 שניות. הדבר שעוצר את הגלילה. שאלה, טענה מפתיעה, כאב או תוצאה. בלי הקדמות, בלי "היי, אני…". ישר לעניין.
ערך – רוב הסרטון. מה שהבטחתם בהוק. התשובה, הטיפ, ההסבר, הסיפור. כאן הצופה צריך לקבל משהו שהוא לא ידע, או להבין משהו בצורה חדשה. ונקודה אחת, לא חמש.
קריאה לפעולה – 2 עד 3 שניות בסוף. מה הצופה עושה עכשיו? לשמור את הסרטון, לשלוח לחבר, להיכנס לקישור, לשאול שאלה בתגובות. משהו אחד, ברור.
זהו. שלושה חלקים. כל סרטון קצר שעובד, פחות או יותר, בנוי ככה.
דוגמה מלאה: 30 שניות לחנות למוצרים לחתולים
בואו נכתוב יחד תסריט לסרטון קצר לחנות שמוכרת מזרקות מים לחתולים:
הוק (טקסט על המסך + דיבור): "החתול שלכם לא שותה מספיק מים? זה כנראה לא באשמתו."
ערך: "הרבה חתולים מעדיפים מים זורמים על פני מים עומדים בקערה. בטבע, מים זורמים הם בדרך כלל מים טריים יותר. אז כשהקערה עומדת כל היום באותו מקום, הרבה חתולים פשוט שותים פחות. מה אפשר לעשות? להחליף את המים כמה פעמים ביום, להרחיק את הקערה מהאוכל, או לנסות מזרקת מים, שמחזיקה את המים בתנועה."
קריאה לפעולה: "תשמרו את הסרטון, ותגידו לי בתגובות – החתול שלכם שותה מהקערה או מהברז?"
שימו לב: הסרטון לא נפתח במוצר. הוא נפתח בבעיה. המוצר מופיע בתוך הפתרון, בטבעיות, כאחת האפשרויות. וקריאה לפעולה שמזמינה תגובה עוזרת לסרטון להגיע ליותר אנשים.
כותבים לדיבור, לא לקריאה
זו אולי הנקודה הכי חשובה. תסריט שכתוב כמו מאמר יישמע מוזר כשאומרים אותו בקול. "יש לציין כי חתולים נוטים להעדיף מים זורמים" נשמע כמו מישהו שמקריא מדף. "תכלס, רוב החתולים מעדיפים מים שזזים" נשמע כמו בן אדם.
אז אחרי שכתבתם, תקראו את התסריט בקול. כל משפט שנתקעתם בו, כל מילה שלא הייתם אומרים לחברה, תשנו. משפטים קצרים. מילים פשוטות. ובלי פחד מ"אז", "בעצם" ו"נגיד", כי ככה אנשים מדברים.
"תסריט גורם לי להישמע לא טבעי"
אני שומעת את זה הרבה, ויש בזה משהו. מי שמשנן תסריט מילה במילה ואז מדקלם אותו מול המצלמה, באמת יישמע כמו רובוט. אבל תסריט הוא לא טקסט לשינון. הוא שלד.
יש שתי דרכים לעבוד איתו. הראשונה: לכתוב רק את הנקודות המרכזיות, ולדבר סביבן בחופשיות. השנייה: לכתוב את כל הטקסט, לקרוא אותו כמה פעמים, ואז לצלם בלי להסתכל עליו, ולתת לעצמכם לנסח קצת אחרת. בשני המקרים, אתם יודעים בדיוק לאן אתם הולכים, ולכן אתם יכולים להרשות לעצמכם להיות טבעיים בדרך.
כמה זמן צריך להיות הסרטון?
תלוי בפלטפורמה ובמסר. אבל הכלל שלי פשוט: כמה שצריך, לא יותר. אם המסר נגמר אחרי 25 שניות, הסרטון נגמר אחרי 25 שניות. לא מוסיפים כדי להגיע לדקה, ולא חותכים משהו חשוב כדי להגיע ל-15 שניות. הצופה מרגיש כשמותחים לו את הזמן, וגולל.
טיפ שחוסך המון זמן
אל תכתבו תסריט אחד. תכתבו חמישה, ביום אחד. כשאתם כבר בראש של כתיבה, זה הולך הרבה יותר מהר. ואז, ביום אחר, תצלמו את כולם ברצף, באותה תאורה ובאותם בגדים, או עם החלפה קטנה ביניהם. חצי שעה של כתיבה ושעה של צילום, ויש לכם תוכן לשבועיים.
וכלי AI יכולים לעזור מאוד בשלב הזה: לתת רעיונות להוקים, לקצר טקסט ארוך, להציע דרכים אחרות להגיד את אותו דבר. אבל את הדוגמאות, את הניסיון ואת הקול, אתם מביאים.
שלושה סוגי סרטונים, שלושה תסריטים קצת שונים
המבנה של הוק, ערך וקריאה לפעולה מתאים כמעט לכל סרטון, אבל הדגש משתנה לפי הסוג.
סרטון טיפ. הכי פשוט לכתוב. הוק שמציג בעיה, טיפ אחד שפותר אותה, ובקשה לשמור. "שלוש מילים שכדאי לחסום בגוגל אדס כבר היום", ואז שלוש המילים והסבר קצר. הצופה שומר, כי הוא רוצה לחזור לזה.
סרטון סיפור. כאן ההוק הוא הרגע הכי מעניין בסיפור, הערך הוא הסיפור עצמו בקצרה, והקריאה לפעולה מגיעה מהלקח. "לקוחה שלחה לי הודעה על הזמנה שלא הייתה קיימת", ואז מה קרה, ומה למדתי. הסרטונים האלה בונים הכי הרבה חיבור.
סרטון מוצר או שירות. הכי קל לטעות בו. הנטייה היא להתחיל מהמוצר, "זו המזרקה החדשה שלנו". אבל גם כאן, ההוק צריך להיות הבעיה, לא המוצר. המוצר נכנס באמצע, כפתרון, והקריאה לפעולה מזמינה לקנות או לשאול.
טעויות שכדאי להימנע מהן בתסריט
להכניס יותר מדי. מסר אחד לסרטון, לא שלושה. אם יש לכם שלושה טיפים, תעשו שלושה סרטונים. להשאיר את הדבר החשוב לסוף, כשחצי מהצופים כבר הלכו. ולשכוח את הקריאה לפעולה, כך שהצופה נהנה, ואז פשוט ממשיך לגלול בלי לעשות כלום.
הרבה בעלי עסקים מתקשים עם סרטונים קצרים כי הם מנסים להכניס יותר מדי. תסריט טוב לסרטון קצר עושה דבר אחד בלבד, ועושה אותו טוב.
זה חלק מתמונה גדולה יותר, ואותה פרשתי במאמר על שיווק באמצעות תוכן. ומי שמרגיש שהגיע הזמן להפסיק לנחש מה להעלות, הקורס שלי לשיווק באמצעות תוכן נבנה בדיוק בשביל זה.
המסקנה
עשר דקות של כתיבה חוסכות שעה של צילום, ומונעות את הסרטון שאף אחד לא צופה בו עד הסוף. תסריט לא הורג את הספונטניות, הוא נותן לה מסגרת.
בקורס שיווק באמצעות תוכן לבעלי עסקים קטנים יש שיעור על כתיבת תסריט, עם תבניות מוכנות לסוגים שונים של סרטונים, ותרגול על העסק שלכם. ואם תשלחו לי תסריט ראשון ותרצו הערה, אני כאן.
את הקורס לשיווק באמצעות תוכן בניתי לבעלי עסקים שרוצים ליצור בעצמם, בלי צוות ובלי תקציב של חברה גדולה. כמו כל הקורסים לבעלי עסקים קטנים באתר, הוא מעשי ומיועד ליישום מיידי.
עוד מאמרים שיכולים לעניין אתכם:
