דלג לתוכן
פסיכולוגיה צרכנית

הוכחה חברתית: למה אנחנו עושים מה שאחרים עושים

פייגי קורדובה

קריאה של 5 דקות

איור: הוכחה חברתית: למה אנחנו עושים מה שאחרים עושים
במאמר הזה

אתם בעיר זרה, רעבים, ויש שתי מסעדות זו ליד זו. אחת מלאה, עם תור קטן בכניסה. השנייה ריקה לגמרי. לאיזו תיכנסו? כמעט כולם יבחרו את המלאה, גם אם צריך לחכות. כי אם כל כך הרבה אנשים בחרו בה, היא כנראה טובה. ואם אף אחד לא נכנס לשנייה, כנראה יש סיבה.

זו הוכחה חברתית. ואין מה לעשות, אנחנו יצורים כאלה פרנואידים, לא לשווא ולא שזה רע. כשאנחנו לא בטוחים, אנחנו מסתכלים מה אחרים עשו.

מה זה הוכחה חברתית?

הוכחה חברתית, Social Proof, היא הנטייה שלנו להסתמך על ההתנהגות של אחרים כשאנחנו צריכים להחליט. את המונח הפך למוכר הפסיכולוג רוברט צ'יאלדיני, בספר שלו "השפעה" מ-1984, שבו הוא תיאר כמה עקרונות בסיסיים של שכנוע. הוכחה חברתית היא אחד מהם, ואולי המוכר שבהם.

בשיווק, זה אומר דבר פשוט: הלקוחות שלכם סומכים על לקוחות אחרים יותר ממה שהם סומכים עליכם. כשאתם אומרים "אנחנו מעולים", זו טענה. כשלקוח אחר אומר את זה, זו הוכחה.

ניסוי המגבות

אחד הניסויים היפים בתחום נעשה ב-2008 על ידי נוח גולדשטיין, רוברט צ'יאלדיני וולדיסלב גריסקביצ'יוס. הם בדקו שלטים בחדרי מלון שמבקשים מהאורחים להשתמש שוב במגבות. שלט אחד דיבר על שמירה על הסביבה. שלט אחר אמר שרוב האורחים במלון משתמשים שוב במגבות שלהם.

השלט שדיבר על מה שאחרים עושים עבד טוב יותר. ומה שהכי מעניין: שלט שאמר שרוב האורחים שהתארחו באותו חדר בדיוק משתמשים שוב במגבות, עבד אפילו טוב יותר. ככל שה"אחרים" היו דומים יותר לאורח, כך ההשפעה הייתה חזקה יותר.

הלקח החשוב: "אנשים כמוני"

הלקח מהניסוי הזה הוא אולי הכי חשוב לבעלי עסקים: הוכחה חברתית עובדת הכי טוב כשהאנשים בה דומים ללקוח. אמא לשניים שמתלבטת אם להתחיל להתאמן תתרשם הרבה יותר מסיפור של אמא לשניים אחרת, מאשר מסיפור של ספורטאית מקצועית. בעל עסק קטן שמתלבט אם לקנות קורס יתרשם יותר ממישהו שהיה במקום שלו, מאשר מהמלצה של מומחה גדול.

סוגי הוכחה חברתית

  • ביקורות ודירוגים – הסוג הנפוץ ביותר. כוכבים, חוות דעת, תגובות.
  • מספרים – "מעל 1,000 לקוחות", "500 תלמידים". אבל רק מספרים אמיתיים.
  • סיפורי לקוחות – לא רק "היה מעולה", אלא מה היה לפני, מה קרה, ומה השתנה.
  • מומחים ומוסדות – מחקר, רופא שממליץ, כתבה בעיתון.
  • לוגואים של לקוחות – בעיקר בשירותים לעסקים.
  • "אנשים כמוך" – "הקורס הכי פופולרי בקרב בעלי עסקים מתחילים".

מחקר של Spiegel Research Center באוניברסיטת נורת'ווסטרן מ-2017 מצא שהצגת ביקורות מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי לרכישה, ובמיוחד במוצרים יקרים יותר, שבהם החשש לטעות גדול יותר.

"אין לי עדיין מספיק לקוחות"

זו הטענה הכי נפוצה של עסקים בתחילת הדרך, והיא מובנת. אבל גם שלוש המלצות מפורטות עדיפות על אפס. והנה כמה דרכים להתחיל:

לבקש. רוב הלקוחות המרוצים לא יכתבו המלצה מעצמם. תבקשו, ממש אחרי שסיימתם עבודה טובה, כשהם הכי מרוצים.

לשאול שאלות ספציפיות. במקום "תכתבי לי המלצה", תשאלו: "מה היה המצב לפני שהתחלנו? מה השתנה? מה היית אומרת למישהי שמתלבטת?". התשובות יהיו הרבה יותר חזקות.

להשתמש במה שכבר יש. הודעת וואטסאפ של לקוחה מרוצה, תגובה בפייסבוק, מייל של תודה. באישור כמובן, אפשר להפוך את כל אלה להוכחה חברתית.

להשתמש בניסיון שלכם. שנים בתחום, לימודים, פרויקטים. גם זו צורה של הוכחה, כל עוד היא אמיתית.

הוכחה חברתית מזויפת: למה לא

ביקורות קנויות, מספרים מנופחים, המלצות שכתבתם בעצמכם בשמות של אחרים. חוץ מזה שזה לא הוגן, אנשים מזהים את זה. ביקורות שנשמעות כולן אותו דבר, בלי פרטים, בלי שמות אמיתיים, בלי שום דבר ספציפי, מעוררות חשד במקום אמון. ואם לקוח אחד מגלה שזה מזויף, כל השאר מאבד ערך. הוכחה חברתית עובדת רק כשהיא אמיתית.

איפה להציג את ההוכחה החברתית?

הרבה בעלי עסקים אוספים המלצות יפות, ואז שמים את כולן בעמוד אחד בשם "המלצות", שכמעט אף אחד לא נכנס אליו. הוכחה חברתית עובדת הכי טוב בדיוק ברגע שבו הלקוח מתלבט. ליד כפתור הקנייה, ליד המחיר, בדף השירות, ליד הטופס להשארת פרטים. שם הלקוח שואל את עצמו "האם זה שווה את זה?", ושם המלצה מתאימה עונה לו.

ועוד טיפ: תתאימו את ההמלצה לדף. בדף על אימונים לנשים אחרי לידה, המלצה של אמא טרייה. בדף על ליווי אישי, המלצה של מישהי שעשתה ליווי. ככל שההמלצה קרובה יותר למה שהלקוח מתלבט לגביו, כך היא משכנעת יותר.

ובעלי עסקים מתקשים לפעמים לבקש המלצה, כי זה מרגיש כמו לבקש מחמאה. אבל לקוח מרוצה בדרך כלל שמח לעזור, הוא פשוט לא חשב על זה. בקשה קצרה, ברגע הנכון, עם קישור ישיר, היא כל מה שצריך.

ועוד דבר: המלצה עם שם, תמונה ופרט ספציפי שווה פי כמה מהמלצה אנונימית. כשאפשר, תבקשו אישור להשתמש בשם.

זה מתחבר מאוד לעיקרון של שנאת הפסד, שכדאי להכיר אם אתם מוכרים משהו. ואם אתם רוצים ללמוד את זה בצורה מסודרת, בניתי בשבילכם קורס פסיכולוגיה צרכנית.

המסקנה

לקוח סומך על לקוח אחר יותר משהוא סומך עליכם. אז תנו ללקוחות שלכם לדבר. תבקשו המלצות, תציגו אותן במקומות שבהם הלקוח מתלבט, ותבחרו את אלה שמדברות לאנשים שדומים ללקוחות שאתם רוצים.

בקורס פסיכולוגיה צרכנית לבעלי עסקים קטנים יש פרק על הוכחה חברתית ועל עקרונות השפעה נוספים, עם דוגמאות לאיך לאסוף, לנסח ולהציג המלצות. ואם רוצים לראות איך זה עובד בפרסום, תקראו גם את המאמר על טריגרים פסיכולוגיים במודעות.

הרבה בעלי עסקים חושבים שפסיכולוגיה של לקוחות היא משהו לחברות גדולות עם מחלקות מחקר. אבל כל עסק קטן מקבל החלטות כאלה כל יום, בכל מחיר, מודעה ודף מוצר. בשביל זה בניתי קורס לבעלי עסקים שמתרגם את המחקרים לשפה פשוטה.

עוד מאמרים שיכולים לעניין אתכם:

נכתב על ידי

פייגי קורדובה

כבר יותר מ-6 שנים אני עובדת עם בעלי עסקים קטנים, בתור שכירה וגם בתור עצמאית, ומכולם שומעים את אותם המשפטים "לא חשבתי שאני אצטרך להתעסק גם עם שיווק" "חייב ללמוד את זה בעצמי" – כשאתם קטנים לפעמים כדאי לעשות דברים בעצמכם, לפחות בכמה שנים הראשונות:), בדיוק בשביל זה הקמתי את מכללת הקורסים, כדי שבעלי עסקים קטנים לא יצטרכו לעשות תואר במנהל עסקים כדי לפתוח עסק, ולא יצטרכו לעשות ניסוי וטעיה כשיש להם את הנוסחא מוכנה. אני בטוחה שהיא תעזור גם לכם. אתם עוד כאן?

עוד עליי
שיחה בוואטסאפ (נפתח בחלון חדש)