דלג לתוכן
פסיכולוגיה צרכנית

אפקט הפיתיון: האפשרות שאף אחד לא קונה, ומוכרת את כל השאר

פייגי קורדובה

קריאה של 5 דקות

איור: אפקט הפיתיון: האפשרות שאף אחד לא קונה, ומוכרת את כל השאר
במאמר הזה

דן אריאלי, חוקר כלכלה התנהגותית, סיפר פעם על מודעה שראה באתר של המגזין האקונומיסט. היו בה שלוש אפשרויות מנוי: מנוי דיגיטלי ב-59 דולר, מנוי מודפס ב-125 דולר, ומנוי מודפס ודיגיטלי יחד, גם כן ב-125 דולר.

רגע. מודפס לבד וגם מודפס ודיגיטלי, באותו מחיר? מי יבחר במודפס לבד? כנראה אף אחד. אז למה הוא שם? אריאלי בדק, ומה שהוא מצא מסביר הרבה על איך אנחנו מחליטים.

מה קרה בניסוי?

אריאלי הציג את שלוש האפשרויות לקבוצת סטודנטים. רובם בחרו את החבילה המשולבת, מודפס ודיגיטלי, ב-125 דולר. מיעוט בחרו את הדיגיטלי בלבד. ואף אחד, כצפוי, לא בחר במודפס לבד.

ואז הוא הוריד את האפשרות "המיותרת", המודפס לבד, והציג רק שתיים לקבוצה אחרת. פתאום, רוב הסטודנטים בחרו בדיגיטלי הזול, ומיעוט בחרו בחבילה המשולבת. האפשרות שאף אחד לא בחר, זו שנראתה חסרת היגיון, הייתה זו שגרמה לרוב האנשים לבחור בחבילה היקרה. את הסיפור הזה הוא מתאר בספר שלו "לא רציונלי, אבל צפוי" מ-2008.

מה זה אפקט הפיתיון?

אפקט הפיתיון, Decoy Effect, הוא מה שקורה כשמוסיפים אפשרות שלישית שגרועה בבירור מאחת האפשרויות האחרות. הפיתיון לא נועד שיקנו אותו. הוא נועד לשמש נקודת השוואה, שגורמת לאפשרות שלידו להיראות כמו עסקה מצוינת. את התופעה תיארו לראשונה החוקרים ג'ואל הובר, ג'ון פיין וכריסטופר פוטו ב-1982.

למה זה עובד? כי, כמו שאנחנו כבר יודעים, קשה לנו לשפוט ערך בצורה מוחלטת. אנחנו משווים. וכשיש שתי אפשרויות שקל להשוות ביניהן, ואחת מהן טובה יותר בבירור, הבחירה פתאום מרגישה קלה ובטוחה.

איך זה נראה בעסק קטן?

ניקח מאמנת כושר עם שלוש חבילות, בתרחיש לדוגמה:

  • 4 אימונים בחודש – 600 ש"ח.
  • 8 אימונים בחודש – 1,050 ש"ח.
  • 8 אימונים בחודש + תוכנית תזונה – 1,100 ש"ח.

החבילה האמצעית היא הפיתיון. למה שמישהי תבחר 8 אימונים בלי תוכנית תזונה, כשבעוד 50 שקל היא מקבלת גם תוכנית תזונה? החבילה השלישית נראית פתאום כמו בחירה מתבקשת. בלי האמצעית, ההשוואה הייתה בין 600 ל-1,100, וזה הפרש שהרבה יותר אנשים היו מתלבטים לגביו.

חשוב: זו דוגמה למבנה, לא המלצה למחירים. המחירים שלכם צריכים להתאים לעסק שלכם, לעלויות שלכם ולשוק.

"זה נשמע כמו טריק"

אני מבינה את ההרגשה. וכן, אפשר להשתמש באפקט הזה כטריק. אבל תחשבו על זה כך: כל מחירון הוא סוג של מבנה בחירה. אין מחירון "ניטרלי". השאלה היא רק אם בניתם אותו בצורה שעוזרת ללקוח להבין מה מתאים לו, או בצורה שמבלבלת אותו.

הכלל שלי: כל אפשרות במחירון צריכה להיות אמיתית. משהו שאפשר באמת לקנות, ושבאמת יש מי שהוא מתאים לו. אם יש לכם חבילה שקיימת רק כדי שאף אחד לא יקנה אותה, ושלא הייתם מסכימים למכור, זה כבר לא בסדר.

טיפים לבניית מחירון

שלוש אפשרויות. שתיים זה מעט מדי כדי ליצור הקשר, ויותר מארבע מתחיל לבלבל.

להחליט מה החבילה שאתם רוצים שיבחרו. בדרך כלל זו החבילה שהכי טובה גם ללקוח וגם לכם. ולבנות את שאר המחירון סביבה.

להבליט את ההבדל. הלקוח צריך לראות מהר מה הוא מקבל בתוספת. "רק 50 ש"ח יותר, וכולל תוכנית תזונה".

לסמן את המומלצת. "הכי פופולרית" או "הבחירה של רוב הלקוחות", אם זה נכון.

לבדוק. אחרי כמה חודשים, להסתכל מה לקוחות באמת בוחרים. אם אף אחד לא בוחר את החבילה שרציתם, כנראה שהמבנה לא עובד, או שהיא לא באמת מתאימה להם.

אפקט הפיתיון במקומות שלא חשבתם עליהם

אפקט הפיתיון לא קיים רק במחירונים. הוא מופיע בכל מקום שבו אנשים משווים בין אפשרויות.

גדלים. קפה קטן, בינוני וגדול. הרבה פעמים הבינוני קיים בעיקר כדי שהגדול ייראה משתלם. "רק עוד שקל, וזה כמעט פי שניים".

מוצרים בחנות. בחנות לחתולים, מזרקה בסיסית, מזרקה עם פילטר, ומזרקה עם פילטר וחיישן שקט במחיר קרוב מאוד. השלישית נראית כמו הבחירה החכמה.

שירותים. עורך דין שמציע ייעוץ בודד, ייצוג בתיק, וייצוג בתיק כולל ליווי עד סוף ההליך במחיר קרוב. האפשרות האחרונה מרגישה כמו שקט נפשי במחיר של כמעט כלום.

שאלה לפני שאתם משנים את המחירון

בעלי עסקים מתקשים לפעמים עם החלק הזה, כי הם מרגישים שהם "משחקים" עם הלקוח. אז הנה שאלה שעוזרת לי: אם הלקוח יבחר את החבילה שאני מכוונת אליה, האם הוא באמת יצא מרוצה? אם התשובה היא כן, כי היא באמת נותנת לו יותר ערך, אתם לא משחקים איתו. אתם עוזרים לו לראות את מה שהוא אולי היה מפספס. ואם התשובה היא לא, כדאי לחשוב שוב על המבנה, לפני שמשנים משהו.

ועוד דבר: אל תשנו את כל המחירון בבת אחת. תשנו דבר אחד, תחכו כמה שבועות, ותראו מה קרה. ככה תדעו מה באמת השפיע.

ואם אתם רוצים להבין עיקרון אחד שמסביר המון החלטות של לקוחות, תקראו על שנאת הפסד. את כל העקרונות האלה, ואיך מיישמים אותם בעסק, אני מלמדת בקורס כלכלה התנהגותית לבעלי עסקים קטנים.

המסקנה

לפעמים האפשרות הכי חשובה במחירון היא זו שאף אחד לא בוחר. היא נותנת הקשר, ועוזרת ללקוח להרגיש בטוח בבחירה שלו. ומחירון שבנוי טוב לא מבלבל את הלקוח, הוא עושה בשבילו חלק מהעבודה.

בקורס פסיכולוגיה צרכנית לבעלי עסקים קטנים יש פרק שלם על איך לקוחות בוחרים בין אפשרויות, כולל עיגון, פיתיון ופרדוקס הבחירה, עם תרגול על המחירון של העסק שלכם. ואם רוצים להמשיך לקרוא, המאמר על עיגון מחירים הוא ההמשך הטבעי.

הרבה בעלי עסקים חושבים שפסיכולוגיה של לקוחות היא משהו לחברות גדולות עם מחלקות מחקר. אבל כל עסק קטן מקבל החלטות כאלה כל יום, בכל מחיר, מודעה ודף מוצר. בשביל זה בניתי קורס לבעלי עסקים שמתרגם את המחקרים לשפה פשוטה.

עוד מאמרים שיכולים לעניין אתכם:

נכתב על ידי

פייגי קורדובה

כבר יותר מ-6 שנים אני עובדת עם בעלי עסקים קטנים, בתור שכירה וגם בתור עצמאית, ומכולם שומעים את אותם המשפטים "לא חשבתי שאני אצטרך להתעסק גם עם שיווק" "חייב ללמוד את זה בעצמי" – כשאתם קטנים לפעמים כדאי לעשות דברים בעצמכם, לפחות בכמה שנים הראשונות:), בדיוק בשביל זה הקמתי את מכללת הקורסים, כדי שבעלי עסקים קטנים לא יצטרכו לעשות תואר במנהל עסקים כדי לפתוח עסק, ולא יצטרכו לעשות ניסוי וטעיה כשיש להם את הנוסחא מוכנה. אני בטוחה שהיא תעזור גם לכם. אתם עוד כאן?

עוד עליי
שיחה בוואטסאפ (נפתח בחלון חדש)