דלג לתוכן
ניתוח עסקי

תזרים מזומנים לעסק קטן: איך לא להיתקע בלי כסף גם כשיש הכנסות

פייגי קורדובה

קריאה של 5 דקות

איור: תזרים מזומנים לעסק קטן: איך לא להיתקע בלי כסף גם כשיש הכנסות
במאמר הזה

מכירים את המצב הזה? החודש היה מעולה, סגרתם עסקאות, הוצאתם חשבוניות, ובכל זאת בסוף החודש אתם מסתכלים על חשבון הבנק ולא מבינים איפה הכסף. אתם לא לבד. הרבה בעלי עסקים מגלים בדרך הקשה שעסק יכול להיות רווחי על הנייר ועדיין להיתקע בלי כסף. ההסבר לזה נקרא תזרים מזומנים, ובמאמר הזה נבין מה זה, למה זה קורה, ואיך בונים טבלת תזרים פשוטה שתראה לכם את הבעיה לפני שהיא מגיעה.

רווח זה לא כסף בבנק

זה המשפט הכי חשוב במאמר, אז אני אגיד אותו שוב: רווח זה לא כסף בבנק.

רווח זה ההפרש בין ההכנסות להוצאות בתקופה מסוימת, לפי מתי שהעבודה נעשתה או הוצאה החשבונית. תזרים מזומנים זה מתי הכסף באמת נכנס לחשבון ומתי הוא באמת יוצא ממנו.

לפני ששיווק הגיע לחיים שלי עבדתי בהנהלת חשבונות, וראיתי את הפער הזה שוב ושוב. עסק עם דוח רווח והפסד יפה, שבעליו מתקשר לבנק לבקש הגדלת מסגרת. זה לא סותר. זה פשוט שני מספרים שמודדים דברים שונים.

מה יוצר את הפער? ארבעת החשודים הקבועים

1. לקוחות שמשלמים מאוחר (שוטפת+60 ודומיו)

עבדתם בינואר, הוצאתם חשבונית בסוף ינואר, והלקוח משלם בתנאי שוטפת+60. כלומר, הכסף יגיע רק בסוף מרץ. בינתיים שכירות, משכורות וספקים לא מחכים. עסקים שעובדים מול חברות גדולות מכירים את זה טוב מאוד.

2. מלאי

אם אתם מוכרים מוצרים, אתם משלמים על המלאי לפני שמכרתם אותו. קניתם סחורה ב-20,000 ש"ח לקראת עונה? הכסף יצא היום, וההכנסה תגיע אולי בעוד חודשיים. ואם חלק מהמלאי לא נמכר, הוא בעצם כסף שעומד על מדף.

3. תשלומים שלא נראים ברווח

החזרי הלוואות, מקדמות מס, תשלומי מע"מ, קניית ציוד גדול. חלק מהדברים האלה לא נכנסים לחישוב הרווח החודשי באותה צורה, אבל הכסף יוצא מהחשבון באותו רגע. פה במיוחד כדאי לשבת עם רואה החשבון שלכם ולהבין מתי ובאיזה סכום יורד כל תשלום, כי זה משתנה מעסק לעסק.

4. צמיחה מהירה

זה נשמע מוזר, אבל צמיחה יכולה לייבש את הקופה. לקוח גדול חדש דורש אולי עובדת נוספת, ציוד, חומרים. את כל אלה משלמים עכשיו, והכסף מהלקוח מגיע אחר כך. הרבה בעלי עסקים חושבים שאם יהיו יותר לקוחות כל הבעיות ייפתרו, ולפעמים דווקא אז הן מתחילות.

תרחיש לדוגמה: רווחי ובמינוס באותו חודש

תחשבו על עורך דין לתעבורה עם משרד קטן. הלקוחות הפרטיים שלו משלמים מיד, בערך 8,000 ש"ח בחודש. ההוצאות הקבועות שלו 7,000 ש"ח בחודש. יש לו בחשבון 5,000 ש"ח.

בינואר הוא סוגר עסקה עם חברת הובלות: 10,000 ש"ח בחודש, בתנאי שוטפת+60. כדי לעמוד בעבודה הוא מגייס עוזרת ב-4,000 ש"ח בחודש, החל מינואר.

על הנייר זה נראה מצוין. הכנסות של 18,000 בחודש, הוצאות של 11,000, רווח של 7,000. אבל בואו נסתכל על החשבון בבנק:

  • ינואר: נכנסו 8,000 (רק מהפרטיים), יצאו 11,000. היתרה יורדת מ-5,000 ל-2,000.
  • פברואר: נכנסו 8,000, יצאו 11,000. היתרה יורדת ל-1,000 במינוס.
  • מרץ: מגיע סוף סוף התשלום על ינואר. נכנסו 18,000, יצאו 11,000. היתרה עולה ל-6,000.

אז מה אנחנו לומדים? עסקה רווחית לגמרי הכניסה אותו למינוס בפברואר. אם הוא לא היה רואה את זה מראש, הוא היה מגלה את זה ביום שהשיק לשכירות חוזר. ואם היה יודע מראש, היה יכול לבקש מקדמה, לגייס את העוזרת חודש אחר כך, או לסדר מסגרת בבנק בזמן.

איך בונים טבלת תזרים חודשית פשוטה

אל תדאגו, לא צריך תוכנה יקרה. גיליון אקסל או גוגל שיטס מספיק לגמרי. ככה בונים:

  1. עמודות: חודש לכל עמודה, לפחות 3 חודשים קדימה. לדעתי עדיף 6.
  2. שורה ראשונה: יתרת פתיחה, כמה כסף יש בחשבון בתחילת החודש.
  3. כניסות צפויות: לא לפי מתי שעבדתם, אלא לפי מתי הכסף באמת ייכנס. לקוח בשוטפת+30? רושמים בחודש שאחרי.
  4. יציאות צפויות: שכירות, משכורות, ספקים, פרסום, הלוואות, תשלומים לרשויות. כל דבר שיוצא מהחשבון.
  5. שורה אחרונה: יתרת סגירה = פתיחה + כניסות – יציאות. היא הופכת ליתרת הפתיחה של החודש הבא.

ברגע שיש לכם את הטבלה, מחפשים חודש שבו יתרת הסגירה יורדת מתחת לאפס, או מתחת לכרית ביטחון שקבעתם לעצמכם. זה החודש שצריך לטפל בו עכשיו, לא כשהוא יגיע.

חשוב: מעדכנים את הטבלה לפחות פעם בחודש עם מה שבאמת קרה. טבלה שלא מתעדכנת היא סתם ניחוש יפה.

מה עושים כשרואים בעיה באופק?

  • לקצר את זמן הגבייה. לבקש מקדמה, לגבות בכרטיס אשראי במקום העברה בעוד חודשיים, לשלוח חשבונית מיד ולא בסוף החודש.
  • להאריך את זמן התשלום. לבדוק עם ספקים אם אפשר לשלם בשוטפת+30 במקום מזומן.
  • לתזמן הוצאות גדולות. קניית ציוד או גיוס עובד חודש אחד מאוחר יותר יכולים לעשות את כל ההבדל.
  • לא לקנות מלאי "ליתר ביטחון". מלאי שלא זז הוא כסף תקוע.
  • להכין מסגרת אשראי לפני שצריכים אותה. בנק מדבר הרבה יותר נעים עם מי שמגיע מוכן ולא בלחץ.

ולפני כל עסקה גדולה או רעיון חדש, שווה להריץ אותו בטבלת התזרים. זה חלק מבדיקת רעיון עסקי לפני שמשקיעים בו שקל, ולא פחות חשוב מהשאלה אם יש ביקוש. אם אתם רוצים לראות איך הכסף זורם בתוך כל המודל העסקי שלכם, מודל עסקי על דף אחד עוזר לראות את התמונה המלאה.

תזרים מזומנים ותכנון עסקי

טבלת תזרים לא עומדת לבד. היא עובדת הכי טוב כשמחברים אותה לתמונה האסטרטגית של העסק: איפה אתם חזקים, איפה החולשות, ומה האיומים שיכולים לפגוע בהכנסות. בשביל זה כדאי להכיר את ניתוח SWOT לעסק קטן, שמשלים את המספרים בהבנה של מה קורה מסביב. וכדי ללמוד לבנות את כל הכלים האלה על העסק האמיתי שלכם, יש לנו קורס ניתוח עסקי לבעלי עסקים שעובר על זה צעד אחרי צעד.

המסקנה

עסקים לא נסגרים רק כי הם לא רווחיים, הרבה פעמים הם נסגרים כי נגמר להם הכסף בחשבון לפני שהרווח הגיע. טבלת תזרים מזומנים פשוטה, שמתעדכנת פעם בחודש, נותנת לכם את מה שהכי חסר לבעלי עסקים קטנים: זמן להגיב. לא צריך להיות רואי חשבון כדי להחזיק אחת, צריך רק לרשום מתי הכסף באמת נכנס ומתי הוא באמת יוצא. תפתחו גיליון השבוע, אפילו פשוט, ותראו כמה זה מרגיע לדעת מה מחכה לכם בחודשים הקרובים.

אם אתם רוצים להפסיק לפחד מהמספרים ולהתחיל להשתמש בהם, בניתי את הקורס בדיוק בשבילכם, כחלק מקורסים לבעלי עסקים קטנים שרוצים לנהל את העסק בראש שקט.

עוד מאמרים שיכולים לעניין אתכם:

נכתב על ידי

פייגי קורדובה

כבר יותר מ-6 שנים אני עובדת עם בעלי עסקים קטנים, בתור שכירה וגם בתור עצמאית, ומכולם שומעים את אותם המשפטים "לא חשבתי שאני אצטרך להתעסק גם עם שיווק" "חייב ללמוד את זה בעצמי" – כשאתם קטנים לפעמים כדאי לעשות דברים בעצמכם, לפחות בכמה שנים הראשונות:), בדיוק בשביל זה הקמתי את מכללת הקורסים, כדי שבעלי עסקים קטנים לא יצטרכו לעשות תואר במנהל עסקים כדי לפתוח עסק, ולא יצטרכו לעשות ניסוי וטעיה כשיש להם את הנוסחא מוכנה. אני בטוחה שהיא תעזור גם לכם. אתם עוד כאן?

עוד עליי
שיחה בוואטסאפ (נפתח בחלון חדש)